הכול התחיל בלילה שבין ה18 ל19 במאי, דברתי עם ידידה שלי מגרמניה דרך המחשב.
דברנו כל הלילה, שרובו היה לצפות אחד בשניה בשתיקה, עם חיוך מזדמן.
וגם בלילה לפני יצא לי לישון רק שלוש שעות, בהיותי אדם שלא צורך הרבה שינה, הסתדרתי מצוין.
דברנו עד 7 בבוקר, אז חברי הטוב בא לאסוף אותי לאירגונים לטיול הגדול שלנו, יצאנו 4 משפחות פלוס החברה של אחד מהחבר'ה, חבר מבוגר של אחד ההורים וחבר שלנו.
אני וחבריי הטובים יצאנו כחלוץ לטיול, ויצאנו ראשונים בבוקר, הגענו לירדן אחרי זמן לא מבוטל תוך כדי עישון נרגילה ברכב.
מצאנו לנו מקום שיכול להכיל את 4 המשפחות שלנו, פתחנו ראש, מצאנו שטיח ישן לשבת עלו ופרקנו את מעט הציוד שהיה איתנו.
ציוד בסיסי:פחמים, מעט כיסאות וכו...
אנחנו כולנו אספני סכינים. זאת הגזמה ברורה כי לי לדוגמא יש לך 10 סכינים בבעלותי וחברי יש גם כן ספר נאה מאוד של סכינים שאנחנו אוספים למטרות האספנות, היופי והשימוש.
אני איתי לטיול הבאתי 3 סכינים יעודיות:סכין צייד לגיזום צמחיה וגילוף גס,סכין קטנה מתוצרת אופינאל במקור לגינה אך אני משתמש בה לגילופ עדין ועוד סכין אופינאל שונה לאני משתמש לאכילה.
לרוב האנשים זה אולי ישמע מעט מוגזם אך זה לגמרי חוקי ולשימוש כשר לגמרי.
אני נוהג לחבוש קפיע(אני לא בטוח איך כותבים את זה...)הסמרטוט שהערבים נוהגים לשים על הראש, בטיולים.
זה נורא נוח ושומר על הראש שלך מחובר.
אני שוכב לי בשמש בזמן שזוג חברי יצאו לקושש בעזרת אחת מהסכינים שלי.
אני מנמנם מכוון שלא יצא לי לישון יותר מידי בשלושה ימים האחרונים.
ואני שומע רכב, לא שזה היה מוזר עברו אין ספור רכבים לידינו, אבל זה התריע אותי.
אני קמתי בבהלה ונוכחתי לראות שזו ניידת משטרה.
אני נבהלתי!
השוטר היה חביב וביקש תעודות זהות.
הוא החליט שיש לנו סמים(שאין לנו!)הוא חיפש בתיקים וברכב.
הסכינים שלי היו לידי, בנעל שלי יחד עם הארנק ושאר חפצי.
הוא נטפל רק עלי, לקח לי את התעודת זהות וביקש ממנו לבוא איתו ליד הניידת.
הוא אמר לי שאין לא לדאוג וזה רק "פרוטוקול" למלאות איתו מסמכים.
כמובן שהוא החרים לי את הסכין אוכל ולא את האחרות.
אני חייב לצין שהיו איתנו 5 סכינים ולאדרמן. היו סכינים שהיו מפחידות למראה הרבה יותר מהסכין שלי גם כן.
החתים אותי על המון מסמכים ואפילו לקח לי טביעת אצבע.
הוא אמר שלא יהיה כלום, לא הפתח תיק ואפילו אולי יחזירו לי את הסכין(!).
התקשרתי להורי שהיו בדרך שיעברו בתחנת משטרה ויסדירו את העסק המוזר הזה.
שהם הגיעו הם התקשרי ואמרו לי שיפתחו לי תיק ואני אשלח למשפט בערך עוד כחודש(הערכה שלי)
ההורים נלחצו והיו סיפורים.
ביום למחרות נסענו לידידה שלי שלא ראיתי שלוש שנים ובקשתי להדפיס מכתבים למשטרה בשמי וההורים.
*הערה:אני רואה שאני מושך את זה יותר מידי אני מתנצל ואני מעכשיו הקצר מאוד!*
*הערה:רמת הכתיבה תירד כי כואב לי הראש מורא ואני רוצה לסיים את זה!*
הגשנו אותם בערב וחזרנו הביתה.
עכשיו גילינו שהשוטר היה צעיר נורא ולא מנוסה.
הוא עשה המון טעויות כמו לחקור אותי תחת אזהרה(שאני לא ידעתי!)
פגשנו כמה חבר'ה על החוף שמכירים אותו והם סיפרו לנו שהוא היה ילד כפות.
מה שמסביר למה הוא כל כך רוצה לדפוק אותי.
אפילו המפקדים שלו מתחנה לקחו אותו לשיחה!
ובבוקר שלמוחרת(ביום שעזבנו)
הוא עבר עם המפקד שלו והם התנצלו
אבל הם אמרו שאין להם עכשיו מה לעשות כי מתי שהכניסו את התקרית למחשב יש לי תיק!
למזלי זה היה יום שבת ובגלל זה היינו חייבים מכתב באותו יום, לפני יום ראשון וזה היה גורם לפתחת תיק ולאחר מכן משפט.
היום בבוקר (ראשון ה20 למאי)
התקשרו אלי בבוקר מהתחנה ואמרו שהכול סודר.
אני חייב להודות שעם היה נפתח לי תיק זה היה משמיד לי את העתיד ואת הקריירה הצבאית שמתקרבת לי.
אני תודה לאמא שלי שנלחמה כמו נמרה על העתיד שלי כי אני לא הייתי מזיז את התחת שלי על למשפט...
בסופו של דבר,השוטר קיבל אזהרה, אני יצאתי נקי אפילו בלי תיק בפנימי!
הכל נגמר טוב! היה טיול מדהים!ואפילו שרו לי את שיר "חגי הסכינאי!" והלחינו כתבו במקום תוך כדי שירה!
בטעינה...