הקשר בין רמת גבוהה של כולסטרול ומחלת האלצהיימר

 
אלצהיימר הינה מחלה פרוגרסיבית אשר שכיחותה באוכלוסיה עולה ביחס ישיר לגיל. המחלה נפוצה יותר לאחר גיל 60, אך קיימת צורה תורשתית של המחלה הנגרמת כתוצאה מפגם גנטי (לרוב מוטציה גנטית בכרומוזום 21) ומתפרצת בסביבות גיל 40.

אלצהיימר מתאפיינת בשינויים פתולוגים במספר אזורים במוח, אשר מובילים לירידה הדרגתית ביכולות הזיכרון, לשינויים בהתנהגות ( כגון תוקפנות ופרנויות ) ובשינויים ביכולות הקוגניטיביות.

בעולם הרפואה מחקרים בתחום האלצהיימר נעשים במרץ במטרה למצוא את הגורמים המובילים לשינויים המתרחשים במוח. בין המכשולים העיקריים בהבנת הבסיס למחלה ,היא העובדה כי ניתן לבחון דגימות מוח של חולי אלצהיימר אך ורק בנתיחות שנעשות לאחר המוות.

חלקי אינפורמציה אשר כבר ידועים לגבי השינויים המתרחשים במחלה כוללים :

1. קיימת הצטברות של חלקיקי חלבונים הנקראים אמילויד (beta-amyloid) ו-tau בין עצבי המוח. חלבונים אלו מתפתחים במערכת העצבים גם באנשים אשר אינם סובלים מאלצהיימר, אך כפי הנראה באלצהיימר קיימת בעיה בפינוי חלקי החלבונים.

2. ההצטברות העודפת של החלבונים, מובילה להתפתחות של תגובה דלקתית (במטרה להילחם בחלבונים אלו) שכפי הנראה מחמירה את הנזק לעצבי המוח.

3. התקשורת בין מרכזי עצבים מסוימים במוח נעשית באמצעות חומרים כימיים, הנקראים "חומרים מקשרים". ידוע כי במחלת האלצהיימר קיימת ירידה של אחד מהחומרים המקשרים הנקרא אצטילכולין.

הגורמים המובילים להתפתחות של שינויים אלו אינם מובנים לחלוטין . ויתכן ששילוב של מספר גורמים במקביל (אורח חיים לא בריא, פגמים גנטיים ) , הם שמובילים לדמנציה.

תיאוריה חדשנית למדי טוענת כי מחלת האלצהיימר נגרמת משינויים הדומים למדי להתפתחות התקפי לב ואירועים מוחיים ולמעשה קשורים לתפקוד לקוי של מערכת הלב וכלי הדם בשל אורח חיים לא בריא המוביל לבעיה של כולסטרול גבוה בדם.

בכדי להוכיח תיאוריה זו כגורם משפיע בהתפתחות מחלת אלצהיימר, נערכו מחקרים בהם נעשה שימוש בתרופות להורדת כולסטרול מסוג הסטטינים (statins). התוצאות אמנם היו סותרות, אך חלק מהמחקרים היראו כי תרופות אלו עשויות למנוע התפתחות של אלצהיימר. .

כפי הנראה, כולסטרול מקושר להצטברות מוגברת של חלבוני האמילויד ו-tau במחלת האלצהיימר. מחקרים מסוימים אפילו הצליחו למצוא קשר ישיר בין רמה גבוהה של כולסטרול לרמה גבוהה יותר של חלבונים אלו באזורים מסוימים במוח. השערה נוספת היא כי יתכן וכולסטרול הנמצא ברמה גבוהה מחמיר את התגובה הדלקתית הכרונית.

מאמר שפורסם במאי 2010 והתבסס על מחקר בנעשה באוסטריה, בחן את ההשפעה של כולסטרול (ברמות גבוהות מן הנורמה) על תסמיני אלצהיימר. המחקר נעשה בעכברים והשווה בין שתי קבוצות אשר קיבלו תזונה שונה למשך כחמישה חודשים. הקבוצה הנבדקת קיבלה מזון עשיר בכולסטרול וקבוצת הבקרה המשיכה בתזונה רגילה.

תוצאות המחקר המחישו שינויים בין שתי הקבוצות ונראה כי בקבוצה הנבדקת אכן חלו שינויים הזהים למתרחש בבני אדם החולים באלצהיימר

• חלה ירידה ביכולות הלמידה והזיכרון לטווח הארוך בהשוואה לקבוצת הבקרה.

• ירידה בכמות החומר המקשר אצטילכולין הידוע כגורם לחלק מתסמיני מחלת האלצהיימר.

• העלייה ברמת הכולסטרול גרמה לעלייה בהצטברות החלבונים ( אמילויד ו-tau).

• מדדי דלקת אשר היו בטווח הנורמאלי בקבוצת הבקרה נמצאו בערכים גבוהים יותר בקרב העכברים אשר סבלו מעודף הכולסטרול.

קשה להסיק מסקנות חותכות לגבי משמעות מחקר זה , יתכן ולכולסטרול משמעות בהתפתחות המחלה, אך לא ניתן לקבוע מהי חשיבותו כגורם למחלה. הגורמים המובילים למחלת האלצהיימר מובנים רק בצורה חלקית והינם רבים ומורכבים ולכן מחקרים נוספים בבני אדם חייבים להיעשות לפני הסקת מסקנות ברורה יותר.

נשלח על ידי: אופיר ורדי