פורסם ב: 29/12/2010 הם נסעו אל הגשר, במכונית – שלושה שוטרים ובלשית בשנות השלושים לחייה, מאחוריהם אמבולנס לבן ואורותיו המהבהבים.
היום היה סגריר, עננים כהים כיסו את השמים והכביש היה לח, כשיצאו מהרכב השקט והקור הכו בגופה ש
פורסם ב: 29/12/2010 תגיד לי מה אתה רוצה ונגמור עם כל זה" צעקתי אל תוך השפורפרת. אני לא יכול לסבול יותר את המתח הזה, זה נוראי. כל יום באותה שעה. "אתה לא תבין גם אם אפקסס לך את הבקשה, לכן פשוט אמשיך להתקשר אליך כך" הוא השי
פורסם ב: 29/12/2010 יאללה בייבי בוא נטוס מכאן, היא אומרת לי ואני מסתכל עליה, כבר מוכנה לצאת, עומדת מול דלת הכניסה לבושה בג'ינס הכחולים הישנים שלה עם הקרע הקטן בישבן ובג'קט העור שקניתי לה ליום הולדת שמונה עשרה.
פורסם ב: 29/12/2010 החיים הפגישו בינינו כשהיינו כולנו בני שמונה-עשרה, שלושה אנשים שלא היה להם דבר במשותף מלבד טיול אחרון לפני הגיוס לצבא. ז'אק הגיע מיפו, הוא עבד כבר שנתיים ב"מוריס צמיגי איכות", הפנצ'רייה של הדוד שלו. הו
פורסם ב: 29/12/2010 כשנפתחה הדלת, הוא פסע לו אל תוך הבית הגדול והמפואר, ונעמד שלב אחד אחרי האסקופה.
הוא חש במשהו מוזר מאוד, הריח שאפף את הבית היה ריח של עוגת הפודינג המפורסמת של סבתא קרידה, ריח שלא חלחל אל אפו כבר מזה 1
פורסם ב: 29/12/2010 יום אחד אני והוא הלכנו לטייל, ממש בספונטניות זה היה כך באותו היום, לא ידעתי שהוא רוצה להצטרף אבל הוא הפתיע אותי.
אני לבשתי חולצה מצחיקה שכזו עם תמונה של אישה במימדים ענקיים וזוג עופרים לה במימדים אסט