פרוייקט מה-ג'ונג - פרק 3. מאת: עמיר בן שמואל.
נכנסים לשבוע השלישי בפרוייקט.
דווקא בשבוע של פריצת גבולות הנפט (שוב) ועליה מתמדת בהוצאות המחייה, הפתגם שעלה בגורל הפעם מדבר על גבולות ומה אנחנו עושים בקשר לזה.
הפתגם: AS WE ADVANCE IN LIFE, WE LEARN THE LIMITS OF OUR ABILTIES
הפתגם בתרגום חופשי: ככול שאנו מתקדמים בחיים, אנו למדים על גבולות היכולת שלנו.
אז מה הסיפור: את הפתגם הזה אפשר לקחת לכמה כיוונים. אני אתמקד ב – 3 מישורים שלדעתי הם החשובים והמעניינים ביותר:
התחום האישי:
זוכרים שהיינו קטנים הייתה לחלקנו לפחות, ידיעה ברורה של מה אנחנו הולכים לעשות בחיים. טייס, כבאי, שוטר, עו"ד, אסטרונאוט כמובן ומה לא... אפילו השמים בגיל הזה, אינם הגבול.
כאן בדיוק נמצאת מהות הפתגם.
ככול שאנו מתבגרים הדעות שלנו עוברות "עיצוב מחדש" בהתאם להתקדמות שלנו. אני למשל למדתי שהצד הריאלי ואני לא ממש מסתדרים... נוסחאות ומספרים לא חברים טובים שלי... יחד עם ההכרה "בגבול" הזה גילתי שבתחום ההומאני אני רחוק מאוד מהגבול ויש עוד הרבה דרכים להתפתחות ומימוש הפוטנציאל.
התחום הפיננסי:
בתחום הפיננסי פתגם שכזה עשוי לעזור במיוחד לאותם אנשים שצמד המילים "משיכת יתר" לא זר להם...
מצב של משיכת יתר / או קבלת הלוואה מצביע על דבר אחד – אתה צורך דבר שאין לך יכולת לממן.
אם אתה מוצא את עצמך בשביל "התקדמות" בו אתה נזקק לעיתים לתוספת מימון מעבר לזו שיש לך, זה הזמן לקרוא את הפתגם החשוב הזה, ללמוד ולהכיר את גבול היכולת שלך, ולהתאים את עצמך אליו.
התחום המדיני:
שנים ארוכות היו בחברה הישראלית הנחות יסוד שלא השתנו עם הזמן ולא הכירו את גבולות היכולת שלנו.
על הנחות היסוד הללו נקבעה מדיניות, רכש צבאי וההתנהלות היומיומית שלנו כאזרחים.
"רמה טכנולוגית גבוהה תוביל לניצחון"
"מדינת ישראל לא תפקיר את אזרחיה"
"אנחנו עם שורד"
דמות הצבר הבלתי מנוצח.
לנוכח המציאות הקיימת מתבקשת תוספת חשובה לפתגם: "אם אתה לא תשכיל להבין היכן גבול היכולת שלך, גבול היכולת "ישרטט" באופן ברור היכן הוא נמצא!".
במלחמה האחרונה בלבנון ובמלחמת ההתשה בפלסטינים מצאנו את עצמנו כאומה מתמודדים עם מטוסים וציוד עשיר בטכנולוגיה מול צינורות ברזל חלולים עם חומר נפץ, שאמצעי השינוע בחלק מהמקרים הוא חמור. נכון להיום, נראה שאין לנו מענה הולם מספיק למלחמת הגרילה (בלבנון וברשות הפלסטינית), השאלה אם קובעי המדיניות הפנימו את גבול היכולת הזו וחשוב מכך, פועלים להתאמת המערכת אל מול האיום.
אנחנו לא לבד אגב, האמריקאים מקיזים דם בעיראק ובן-לאדן כנראה יושב באיזו מערה מעשן נרגילה בין קלטת לקלטת שהוא מפיץ בזמן שמיטב הטכנולוגיה כושלת פעם אחר פעם בחיפושים אחריו.
העובדה שתושבי שדרות ועוטף עזה סובלים מאיום מתמיד זמן ממושך מדי, מגדילה את הסדקים בחומה ששמה "אנחנו עם שורד", מגדילה את חוסר האמון בתפקידה של המדינה לשמור על אזרחיה ויותר מכל מאפשרת לייאוש לחלחל פנימה. יש צורך להרחיב על דמות הצבר הבלתי מנוצח?
בקונפליקט הנוכחי לא ברור לאזרחים למה במלחמה שבה שולף האויב "אבן", שולפת המדינה פעם אחר פעם "מספריים" ולא "נייר".
סיכום: חלק וודאי יכולים לראות בפתגם כזה משהו שלילי, רמיזה להרים ידיים במקום לנסות לפרוץ את הגבול.
דעתי האישית היא שאין סתירה והפתגם מנסה לומר "אל תלך עם הראש בקיר!!" השקיעו את האנרגיות היכן שישיגו את התוצאה הטובה ביותר.
הצעד הראשון הוא להכיר את המגבלות ככל שאנו מתקדמים בחיים – ללמוד מטעויות.
הצעד השני הוא להבין את המגבלות שלנו בכל תחום ולהתאים את עצמנו אליהם.
הצעד השלישי הוא כמובן מימוש מלא של הפוטנציאל שלנו. לאחר שביצענו את ההתאמות הדרושות, המימוש הזה יבוצע ביתר קלות.
ת'אכלס:
בתחום האישי:
לא ללכת עם הראש בקיר!
ללמוד מטעיות, להקשיב לעצמכם, ולא למהר כי הזמן יעשה את שלו – דברים שלא רואים עכשיו עשויים להיות ברורים יותר בעוד זמן מה.
בתחום הפיננסי:
אם הוצאה כזו או אחרת תגרום לכם לקחת הלוואה / משיכת יתר, זה הזמן לחשוב על הכדאיות שלה כי מה שזה באמת אומר - אתם רוצים לצלול לעומק, אבל אין לכם מספיק חמצן.
הוצאה שאפשר לדחות ובמקביל לחסוך לה, תמיד תהיה טובה יותר ממשיכת יתר או הלוואה.
המצב מחייב אתכם לקחת הלוואה?
- מחזרו אותה עם הריבית יורדת.
- אם התקבל סכום כסף, השתמשו בו קודם כל לסגירת ההלוואה.
- אל תגלגלו את הלוואה על-ידי פתיחה של הלוואה נוספת.
בתחום המדיני:
(קטונתי מלתת עצות מדיניות ועל-כן אפרט באופן כללי)
ממש כמו בתחום האישי, ללמוד מטעיות - ברמה הלאומית.
להכיר במגבלות ולהסתגל למצב החדש, הוא חצי הדרך למציאת הפתרון.
המשך בשבוע הבא.
